המפגש בין מטפל לבין מטופליו, מזמין אותנו להביא לידי ביטוי:
איכויות אישיות – שאנו מחדדים את המודעות אליהם שוב שוב, הן בלימודי הכשרת המטפלים הון במהלך מסגרת העבודה המקצועית.
כישורים נלמדים – שאנו מבססים עם ההתנסות בקליניקה, והנסיון המקצועי המצטבר עם השנים.
איכויות (תכונות)
אמפתיה – הכלה,להיות רגיש, ולשדר למטופל את ההבנה שלך להתנסותו.
יושר – להיות אותנטי, ולא מלאכותי ביחסך לאחרים.
קבלה – להימנע מביקורתיות ושיפוטיות, ולהעריך אדם בשל עצמו.
המטפל מיישם איכויות אלו תוך שהוא קשוב למטופל ומגיב בצורה מילולית ולא מילולית כפי שמתאים.
כישורים (יכולות)
התבוננות / צפייה – לצפות בהתנהגות הלא מילולית (תנועות גוף, צורת הישיבה, הבעות פנים, וכו').
הקשבה פעילה
1. לשים לב לנושאים מרכזיים/ביטויים שחוזרים על עצמם בדברי המטופל.
2. לשים לב למה שהמטופל לא אומר: השתיקות, אנחות , וכו'.
3. שיקוף: לחזור באוזני המטופל על מה ששמעת (במלותיו הוא).
4. ניסוח מחדש: לחזור על דברי המטופל בניסוח שלך – מאפשר למטופל לאשר או לדחות את ההבנה שלך למה שנאמר.
5. חסימות אפשריות (של המטפל) בדרך להקשבה פעילה:
- הקשבה "בכאילו" – כלפי חוץ אתה משדר הקשבה מלאה אך המוח עסוק במקום אחר.
- "תפיסת הבמה" – מחכה לרגע המתאים כדי להעביר את השיחה לצד שלך ומדבר על עצמך.
- הקשבה סלקטיבית – הקשבה רק למה שמעניין אותך.
- הקשבה "נעולה" – כשהראש נעול, מסיק מסקנות לפני שנאמרו, החלטה מראש שהנאמר אינו מעניין.
- הקשבה "מתגוננת" – רואה מראש בכל מה שנאמר התקפה עליך או על רעיונותיך.
- מתקפת פתע/"אמבוש" – לחכות לרגע בשיחה כדי לקפוץ פנימה עם ביקורת ושיפוטיות כדרך להשגת נקודות יתרון.
- הקשבה בלתי רגישה – תגובות רגשיות לא מתאימות להתנסות הרגשית עליה מדבר המטופל.
- התרכזות יתר בנושא – עד כדי אובדן היכולת להקשיב למה שהמטופל באמת אומר.
הקשבה פעילה של המטפל כוללת:
1. תנוחה רגועה.
2. שפת גוף פתוחה/זורמת
3. קשר עין (מבלי לנעוץ מבטים בצורה חודרנית).
4. ללא הפרעות בלתי מתחשבות ובלתי רגישות.
5. ללא תנועתיות יתר או התעסקות עם דברים אחרים (עט, שיער, וכו').
6. תקשורת לא מילולית (הנהון בראש, חיוך מעודד, וכו')
7. ללא הפרעות מבחוץ (רעש, טלפונים, וכו').
שאילת שאלות
האופן בו תשאל את השאלות יקבע את תוכן התשובות והתגובות אותן תקבל. השאלות צריכות להיות רלוונטיות למה שמספר המטופל ולהרחיב את התובנה וההבנה שלך את מצבו. השאלות מאפשרות למטופל הזדמנות לראות את מצבו באור חדש.
שאלות פתוחות – סוג זה של שאלות מאפשר למטופל להרחיב את היריעה על ההערות הקודמות שלו. שאלות המנחות להמשך הנרטיב – לעודד המשך הסיפור הזורם.
שאלות סגורות – להגביל את תשובת המטופל לתשובות כן/לא. לאישור מידע או להכחשתו. ולקבלת פרטי מידע מדויקים.
סיכום
אתה אוסף את חוטי המידע שמסר המטופל ומשקף לו אותם בחזרה בדרך של חיבור המידע יחדיו.
ניתן להשתמש בזה גם באמצע תהליך הפגישה כדי לחבר למידע ממפגשים קודמים.
איך מגיעים אלינו?